פרויקטים בתמ"א 38 עתידים להיות מורכבים לביצוע כמעט תמיד. זאת משום שלרוב, הבניינים העומדים על הפרק לחיזוק לפי התוכנית, נבנו עד לשנות ה-80, שלא על פי תקני בנייה מחמירים אשר נכנסו לתוקף אחרי שנת 1980, בשיטות הביצוע ובטכנולוגיה שאינה מקובלת עוד כיום.
כתוצאה, יש לחזק את המבנים לרעידות אדמה לפי התקנים של ימנו. באותה הזדמנות, יש אפשרות, לטפל בתשתית מבנים אלו אשר במקרה הטוב עדיין מתפקדות אבל נמצאות במצב תחזוקה בעייתי, במקרה הגרוע יותר, במקרים לא מעטים במבנים שנבנו בשנות ה- 50 או קודם, מערכות המבנים מסוכנת מאד ודורשות החלפה מידית. על מנת למצות את פוטנציאל הפרויקט, הן מבחינת הזכיות והן מבחינת הפתרון ההנדסי, יש ליישם תובנות וידע הנדסי המגובה בשנות ניסיון בפרויקטים מעין אלו. תובנות אלו יקבעו אם לבניין תקנה, באיזה צורה ואופן, ניתן לחזקו ולעשותו עמיד בפני רעידות אדמה על פי חוק ותקן, או שמא יש להרוס את הבניין עד יסודותיו, ולהקימו תקין, עמיד וחדש. תובנות אלו יקבעו, מה היא הדרך המיטבית להפוך את הבניין על מערכותיו למודרני ועכשווי, והמקביל מצות את מלא הפוטנציאל הכלכלי בפרויקט.